רחי שמיר
פרויקט גמר - בצלאל 2016
נותרים
העבודה נובעת מהסתכלותי על תהליכים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים המתרחשים בארץ, והיא מנסה לתת ביטוי לעקבות נפשיים ופיזיים לקיום
בצלו של סכסוך מתמשך על אדמה ומקום.
מתוך עמדה ביקורתית על ההוויה הישראלית הנוכחית, יצרתי מרחב מדומיין, נעדר תנועה, המתאר צחיחות נופית ואנושית: נותרו רק עקבות של אירועים הרסניים שהתרחשו ביד אדם, והותירו אחריהם סביבה נטושה,
מוכת אסון, אימה וכאוס.
העבודה מורכבת משני אלמנטים. האחד, גופים מפוחמים, "אודים", המדמים ציויליזציה שחדלה, מדורת שבט שכבתה, אך עדיין מייצגת את האפוס האנושי
העל זמני הרוחש כאן זה עידן ועידנים, זיכרון של חום ובעירה הנותנים תקווה שלא כלו כל הקיצים..
השני,"שדה" של תפרחות קוצים טחונים, המדמה התפוררות הנוף הארץ-ישראלי, האנושי והפיזי, והופך אנדרטת הנצחה לאשר היה. גם פה קיימת תקווה -
טיפת מים שתותז, יכולה לעורר ולהפיח רוח חיים בזרעים החבויים בתוך הקוצים הטחונים...
חומרים -
"אודים": יציקות זכוכית, צובענים. כשלושה מטר אורך, גבהים משתנים.
"שדה":
קוצים טחונים מסוג דרדר ארץ ישראלי, 1.5 מטר על חמישה מטר.